קיבוץ הוא מדינה בתוך מדינה – יש לו חוקים משלו. לדוגמה, בן קיבוץ שהשתחרר מהצבא ומעוניין בהשתתפות משמעותית במימון לימודיו הגבוהים חייב לעבוד שנה בקיבוץ, בענף שאליו יופנה. זה לא משנה אם עבודה מונוטונית במפעל משעממת קצין מודיעין לשעבר וקטיף העגבניות הורס לו את המניקור – זה החוק. הנה דבר שמדינת ישראל יכולה ללמוד ממדינת הקיבוץ.
שביתת החקלאים היא הזדמנות לחזור לעבודה עברית בענפים המייחלים לידיים עובדות ודורשים עוד פועלים זרים. ישראלים אינם מעוניינים בעבודה פיזית קשה תמורת שכר זעום? אפשר להבין. הפתרון בדגם הקיבוצי: עובדים ישראלים יתנו שנה בחקלאות או בבניין והמדינה תיתן מלגת לימודים גדולה או השתתפות משתלמת במשכנתא. שוֵוה.
פרסום ראשון: 'במאה מילה' / חגית ריטרמן, מדור 'אמצע הדרך' שבמוסף יומן, גיליון 694, עמ' 16, עיתון 'מקור ראשון', 26.11.2010
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה