מדי שנה הן מתכנסות. "שמעתן?", הן אומרות זו לזו, "תכף יבואו לקחת כמה מאתנו. נידחס בתאי כלא צפופים, ויסיעו אותנו מכאן. ואז יבואו אנשים אחרים, שיקשרו לנו את הרגליים בדרך לשם. ושם יטלטלו אותנו בכוח, בסיבובים עזים ומפחידים בגובה רב, לא ירחמו גם כשנזעק. ויהרגו אותנו. ולמה כל זה? כי הפושעים והחוטאים האלו מאמינים שזה מה שינקה את מעשיהם".
בהלה בלול. יום הכיפורים מגיע, ומנהג ההתעללות בתרנגולות והריגתן לצורך מירוק העוונות עִמו. אויש, מתעצבנים עכשיו כמה מקוראינו, מי את שתגידי לנו שיש דרכים אחרות לכפר על מעשים לא טובים? אכן, איני רבנית שתליט"א. סתם יהודייה. אבל בואו נחשוב רגע.
אילו התרנגולות היו "לוקחות" את חטאינו, הרי יכולנו לחטוא בלי סוף, ובתום השנה לשחוט תרנגול/ת. במקום "אחטא ואשוב" – "אחטא ואשחט".
אומרים "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה" – עינוי תרנגולת אינו צדקה, וגם סביר שהבורא מבכֵר שנעשה טוב בעולמו. אולי אין לצפות שמי שהורג שועלים לצורך הכנת כובעים מזנבותיהם המפוארים ושמי שמשוכנע שזכויות בעלי חיים הן נחלת שמאלנים בלבד יקבל את הדברים. אז בואו נראה דעת גדולים בתורה.
במכתב שהופץ השבוע מטעם אגודת 'צער בעלי חיים בישראל', מסביר הרב שלמה אבינר, שאין מדובר בחובה אלא במנהג ישן. בשל בעיות כשרות וצער בעלי חיים, ולאור דברי רבותינו שהסתייגו מהמנהג, כותב הרב, יש להעדיף שימוש בכסף (תרומה) על פני שימוש בתרנגולות.
בין גדולי ישראל שהרב מצטט: רבי יוסף קארו, מחבר ה'שולחן ערוך', שהצביע על הדמיון ל'דרכי האמורי' – לאמונות טפלות, והמקובל הרב יצחק כדורי, שבחר בצדקה בשל בעיית הכשרות וצער בעלי החיים – איסור מהתורה, כך הזכיר. ועוד: בספר של הרב טוביה פריינד, מסופר שהרב שלמה זלמן אויערבאך עבר מתרנגול לדגים ומדגים למעות שסובב ותרם לעניים.
ולסיום, דברי הרב חיים דוד הלוי, גם הם במכתב הרב אבינר: "ולמה צריכים אנו, דווקא בערב היום הקדוש, להתאכזר על בעלי חיים, ללא כל צורך, ולטבוח בהם ללא רחמים, בשעה שאנו עומדים לבקש חיים על עצמנו מאת אלוקים חיים" (שו"ת 'עשה לך רב').
פרסום ראשון: 'רגע', אמצע הדרך, יומן - מקור ראשון, 17.9.2010
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה